עובש הוא מרכיב שכיח בבית, במקום העבודה ובמבנים באשר הם. העובש ידוע לשמצה ברעילותו, מסוכנותו ועמידותו הגבוהה והוא אחראי על נזקים רבים לבריאותנו ורכושנו.
במאמר זה נסביר מהו עובש, מהן סכנותיו של העובש, מה הגורמים להתפתחותו, וכיצד לטפל בעובש.
מהו עובש?
עובש ירקרק, עובש שחור, פטריות, בקטריות וטחב – כולם סוגים שונים של גידולים פטרייתיים הדורשים לחות וחומר אורגני שממנו הם ניזונים. קיימים עשרות אלפי מינים שונים פטרייתיים, והנפוצים מהם המצויים בביתנו ובקרבתנו הם: אספרגילוס, קלדוספוריום, סטקיבוטריס, פניציליום ואלטרנריה.
כל סוגי הפטריות למיניהם מתרבים באמצעות ייצור גופיפים מקרוסקופיים הנקראים נבגים.
הנבגים עמידים מאוד ושורדים גם בתנאים קשים ביותר, הם מתפשטים במהירות בחללים סגורים ולחים, מועברים בקלות באוויר שאנו נושמים ועלולים להתפשט בפתוגניות בתוך גופנו מבלי שנרגיש.
חשיפה ממושכת לעובש עשויה להתפתח לרגישות יתרה שעלולה לגרום בעתיד למחלות נשימתיות כרוניות, למחלות אוטואימוניות, לתגובות אלרגיות קטלניות ולתופעות חמורות אחרות שאין להן הסברים רפואיים. ילדים, נשים בהריון ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה רגישים יותר לעובש.
תינוקות, ילדים קטנים ואנשים אלרגניים הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לעובש.
לא רק נבגי העובש מזיקים לבריאותנו. סוגים שונים של עובשים מייצרים רעלים מסוכנים.
העובש המסוכן ביותר הנפוץ בקרבתנו הוא העובש השחור המתפתח במקומות רטובים, קבוצת עובשים זו כוללת עשרות מינים, שהמשותף ביניהן הוא הצבע השחור המייצר רעל בשם "מיקוטוקסינים" (mycotoxins). מיקוטוקסינים הינם רעלים מטבוליטים המיוצרים ע"י מינים רבים של פטריות.
שמם "mycotoxins" מורכב מהמילה היוונית mykes (פטריה) ומהמילה הלטינית toxicum (רעל).
רעלי המיקוטוקסינים פוגעים קשה במגוון אברים ורקמות וחשיפה גבוהה אליהם קשורה לבעיות בריאותיות וביניהם; נזלת, סינוסיטיס, גירוי בעיניים, בעיות נשימה, אסמה, שיעול, עיטוש, דלקות בגרון, פריחות ודלקות בעור, דלקות פרקים, כאבי ראש, תחלואה קשה ובמקרים מסוימים למוות.
המסוכנת בקבוצת הגידולים הפטרייתיים היא "סטקיבוטריטיס", זוהי פטריית קיר שכיחה באמבטיה, שירותים, מטבח וחדרים רטובים. היא מצויה גם במסתורי גג, קומות מרתף ובסביבה עם לחות גבוהה.
סטאקיבוטריטיס מייצרת "רעל" מסוכן, שחודר לדרכי הנשימה וגורם לאלרגיה חריפה, מחלות כרוניות ואף לנזק למערכת העצבים ומוות.
חשיפה ממושכת (גם לריכוז נמוך) גורמת להתפתחות רגישות יתרה שעלולה לגרום בעתיד לתגובה אלרגית קטלנית. תינוקות, ילדים קטנים ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה רגישים יותר לנבגים אלו.
סוג נוסף של עובש קטלני הוא אספרגילוס שחור, זהו עובש עמיד ביותר שמשחרר mycotoxins וכמויות נבגים גדולות לחלל האוויר.
התפתחות העובש
אחת הטעויות הנפוצות ביותר לגבי העובש שהוא -"צומח". הבלבול ככל הניראה נובע ממראו החיצוני של העובש ומהשימוש ב"צמיחה" בהשאלה להתפתחותו וגדילתו.
בשונה מצמחים הזקוקים לפוטונים מאור השמש ומינרלים מהקרקע לתהליך צמיחה ("פוטוסינתזה"), העובשים ניזונים מחומרים אורגניים באמצעות הפרשת רעלים שגורמים לפירוקם.
הם מתרבים באמצעות ייצור גופיפיים מקרוסקופיים הנקראים "נבגים".
נבגי העובש אלימים ועמידים ביותר, ומסוגלים לגדול ולשגשג על כמעט כל סוגי המשטחים בתנאי סביבה קיצוניים וחשוכים לגמרי.
העובש זקוק לארבעה מרכיבים כדי להתפתח:
1. חומרים מזינים - תאית היא מזון נפוץ לעובש בסביבה מקורה. התאית היא אחת משתי התרכובות האורגניות הכי נפוצות בטבע, זהו מרכיב בתאים הקיימים בכל היצורים בטבע - מקורות מזון של עובש מבוססי תאית במבנים הם: אבק, עץ, קרטון, נייר המצפה לוחות גבס, סבון, בדים וכל מיני חומרים אורגניים אחרים.
2. סביבה רטובה או לחה - קיים קשר הדוק להתפתחות עובש בחללים סגורים לבעיות רטיבות ולחות.
רמות לחות גבוהות מעוררות את מערכות הנביטה והגדילה של עובש ופטריות, בעוד שרמת לחות נמוכה נוטה לצמצם את הנבגים של העובש כמנגנון הישרדותי.
3. זמן - "צמיחת עובש" מתחילה בין 24 שעות לעשרה ימים מרגע מתן תנאי הגידול. אחר שמתרחש נזק מים במבנה, עובשים עשויים להתפתח בתוך הקירות להיות רדומים לתקופת זמן ממושכת; זה ממחיש כיצד עובש יכול להיראות כבעיה פתאומית, הרבה אחרי שיטפון קודם או אירוע מים שלא ייצר בעיה כזו. התנאים הנכונים מפעילים מחדש את העובש הרדום.
4. טמפרטורה נוחה - עובש מתפתח בצורה הטובה ביותר בטמפרטורות חמות, בין 25 ל -30 מעלות צלזיוס, אם כי צמיחה מסוימת עשויה להתרחש בכל מקום שבין 0 ל -35 מעלות צלזיוס.
להלן הסיבות העיקריות להתפתחות עובש בקיר המבנה
1. נזילות מים - נזילות מים וכתמי רטיבות הם הדרך הקלה והיעילה ביותר לזהות סימני עובש במבנה. אלו בראש ובראשונה מצביעים על אפשרות של הופעת עובש בחלל האוויר.
עובש עלול להתפתח מהצפת מים או ביוב, מנזילת מים מצנרת, מחלחול מי שטיפה, ממים כלואים ברצפה, מחדירת מים מהגג או מהמרפסת או מהקרקע או מקירות חיצוניים במבנה.
2. עיבוי מים ("קונדנסציה") - עובש יכול גם להתפתח מתהליך עיבוי של מים, תופעה המכונה בלעז "קונדנסציה" – בתהליך זה אדי המים שבאוויר נפלטים על משטחים קרירים יותר הופכים לטיפות מים ומאפשרים לעובש לשגשג ולפרוח. תופעה זו נפוצה בעיקר בחדרי רחצה כאשר אדי המים החמים נפלטים על לחלקי המבנה מתקררים ומתעבים לטיפות מים.
3. חוסר איוורור - אם העובש מתפתח במבנה רק בתקופות מסוימות של השנה, אזי החללים בו אינם מאווררים. מושבות עובש גלויות עשויות להיווצר במקום בו האוורור הוא הגרוע ביותר. אוורור לא מספיק יכול לאפשר הצטברות לחות, אנשים השוהים בבית תורמים גם הם ללחות באמצעות נשימה וזיעה.
אוורור חללים עשוי למנוע או להאט את התפתחות העובש מכיוון שלאוורור השפעה מייבשת זהה להורדת לחות.
4. חימום ומיזוג - מערכות HVAC (חימום, אוורור ומיזוג -Heating Ventilation & Air Conditioning) יכולות ליצור את כל המרכיבים להתפתחות משמעותית של עובש. מערכת מיזוג האוויר יוצרת הבדל בטמפרטורה ובכך גורמת להתעבות אדי המים. הקצב הגבוה של תנועת אוויר מאובק דרך מערכת HVAC עשוי ליצור מקורות אוכל רבים לעובש. ולבסוף, מכיוון שמערכת המיזוג לא תמיד פועלת – מתקיימים תנאים נוחים היוצרים את המרכיב הסופי להתפתחות מושבות עובש.
5. איטום ובידוד - עובש מתפרץ ומשגשג בחודשים גשומים וקרים בבתים הסובלים מאיטום ובידוד לקוי. איטום לקוי - גורם לחדירת מי גשמים רוויים באבק ופסולת ואלו מהווים כר פורה להתפתחות עובש.
בידוד לקוי - אוויר רווי במים חודר למבנה מגשרי קור מאובקים כדוגמת פתחי חלונות, גגות, חיבורי קיר-תקרה וקיר-רצפה מכיוון שהן הקרים ביותר, ובהם מתקיים תהליך מואץ של עיבוי מים (כאשר אוויר חם נפלט מהחללים המחוממים לחלקי המבנה מתקרר והופך לטיפות מים). .
עובש עשוי להתפתח בחודשים חמים יותר כתוצאה מנזילות סמויות או מערכות קירור הופעת עובש תתרחש (בתדירות גבוהה יותר) בחודשים חמים בבתים יותר אטומים (כאשר הלחות מגיעה לרמות גבוהות בתוך הבית ונלכדת בתוכו).
השלכות נזקי עובש
לנזקי עובש יכולות להיות השלכות שונות הן על הבריאות והן על הרכוש. חיוני לטפל בצמיחת עובש ברגע שהוא מזוהה כדי למזער את השפעתו. להלן כמה מההשלכות העיקריות של נזקי עובש:
1. השפעות בריאותיות - כפי שהוזכר לעיל, חשיפה לעובש עלולה להוביל לבעיות בריאותיות שונות, במיוחד עבור אלו עם בעיות נשימה, אלרגיות או מערכת חיסון מוחלשת. התסמינים השכיחים כוללים התעטשות, שיעול, צפצופים, גודש באף, גירוי בעיניים, פריחות בעור, דלקות פרקים ובמקרים חמורים זיהומים בדרכי הנשימה והתקפי אסטמה.
חשיפה ממושכת לעובשים רעילים (כמו Stachybotrys chartarum) עלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות יותר, כולל בעיות נוירולוגיות, אובדן זיכרון ואפילו נזק לאיברים.
2. נזק מבני - העובש נמצא בכל מקום, במקומות פתוחים ובחללים סגורים, והוא יכול להתפתח כמעט על כל סוגי המשטחים בהם קיימת לחות. העובש ניזון מחומרים אורגניים ויכול לאכול חומרי בנייה כמו עץ, אבן, בטון, טיח, גבס, פרקט, שטיחים, חומרי בידוד, אריחים אקוסטיים, ואפילו סוגים שונים של דבקים וחומרים נוספים שנמצאים בבית וגורם להם להידרדר ולהיחלש עם הזמן. הדבר עלול להוביל לנזק מבני בבתים ובבניינים, שעלולים לדרוש תיקונים יקרים או אפילו שיקום מלא במקרים חמורים.
3. נזק לתכולה - עובש מתפשט בקלות ע"ג פרטי תכולה, במיוחד על פרטים שעשויים מבד כגון שטיחים, וילונות, מזרנים, ריהוט קטיפטי, פרטי לבוש וטכסטיל, תמונות. או כאלו שעשויים ממוצרי עץ כגון ארונות, מיטות, ריהוט חדרים, משחקים, קלסרים, ניירות וכו'. פרטים שנאכלו וזוהמו ע"י מושבות עובש ייתכן שלא יהיו ניתנים לשיקום ויהיה צורך להשליכם מיידית בשל השלכותיו הבריאותיות של העובש.
5. בעיות אסתטיות - עובש עלול לגרום לכתמים מכוערים ושינוי צבע בקירות, תקרות וריהוט.
זה יכול להשפיע לרעה על מראה החלל ועלול להוריד את ערך הנכס.
6. בעיות ריח - עובש מייצר ריח מעופש ולא נעים שיכול להתפשט בבית או בבניין. ריח זה קשה להעלים, גם לאחר הסרת העובש.
7. ירידה בערך הנכס - נזקי עובש משפיעים לרעה על ערך הנכס. קונים פוטנציאליים עשויים להירתע מנוכחות עובש, במיוחד אם יש היסטוריה של בעיות עובש משמעותיות או נזק מבני.
8. סוגיות משפטיות - לבעלי נכסים יש אחריות לשמור על סביבת מגורים / עבודה ראויה ובטוחה -
הימנעות מטיפול בבעיות רטיבות ועובש תגרור השלכות משפטיות במיוחד אם הדיירים מפתחים בעיות בריאותיות הנובעות מחשיפה גבוהה לעובש, או נגרם נזק לרכושם.
9. ביטוח - חברות ביטוח רואות בנזקי עובש סימן לתחזוקה לקויה של הרכוש. זה עלול לגרום לפרמיות גבוהות יותר או אפילו לשלילת כיסוי. כדי להימנע מהשלכות אלה, חיוני לזהות ולטפל בצמיחת עובש מוקדם ככל האפשר. תחזוקה נכונה של הרכוש שלך, שליטה ברמות הלחות ותיקון מהיר של נזילות מים יכולים לסייע במניעת צמיחת עובש ולמזער נזקים פוטנציאליים.
טיפול בעובש
לפני הטיפול בעובש חשוב לדעת - כל תביעה בגין נזקי רכוש מצריכה הערכת שמאי רכוש מוסמך שבסמכותו להעריך את שווי הנזק ולקבוע את הגורמים לו. מכיוון שכך, מומלץ למנות שמאי טרם הטיפול בנזקים כדי שהשמאי יבחן, יתעד ויאמוד את כלל הנזקים טרם סילוקם.
כך למשל, לצורך תביעת נזיקין, הערכת שמאי לפני ניקוי והסרת כתמי העובש עדיפה על בדיקה והערכת נזקים לאחר שכתמי העובש הוסרו.
זאת ועוד, פרטי תכולה שזוהמו בעובש, ייתכן ולא יהיו ניתנים לניקוי ולשיקום, ויהיה צורך לסלקם מיידית בשל המפגעים הבריאותיים שהם יוצרים. ביניהם ניתן למנות פריטים גדולים ויקרים כגון: שטיחים, רהיטים קטיפתיים (ספות, כורסאות ומערכות ישיבה), מזרנים, וילונות, מיטות, ארונות , תמונות וכד'.
ללא בדיקה ותיעוד נזקים על-ידי שמאי רכוש מומחה לא יהיה ניתן לקבל פיצוי הולם עבור הנזקים
השלב הראשון בטיפול בעובש הוא לזהות סימניו - את העובש ניתן לזהות בקלות גם מבלי לראותו מאחר והוא מדיף ריח חזק ואופייני בעיקר בחללים סגורים ולא מאווררים.
אם עובש מתפתח ונראה לעין זה עוזר להעריך את גורם הנזק, אך לעיתים יש צורך בשיטות "פולשניות".
למשל, בדיקת רטיבות מתחת לריצוף, פירוק ארונות קיר או ארונות מטבח, הזזה ושינוע רהיטים, הרמת שטיחים ופרקטים, הסרת טפטים או ציפויים, בדיקת צנרת מיזוג, פתיחה וחשיפה של חללי קיר וכו'.
המאמצים צריכים להתמקד באזורים שבהם יש סימנים של רטיבות או באיזורים המדיפים ריחות רעים של עובש וטחב ובהם יש חשד למים. יעדי הבדיקה צריכים להיות איתור מוקדי הרטיבות ומושבות העובש.
למיגור העובש ומניעת התפתחותו המחודשת מומלץ לבצע את השלבים הבאים:
1. הערכה ובדיקה - הערכה של האזור הנגוע ובדיקה אם קיים עובש נסתר מהעין (פירוק והזזה של ריהוט וכד')
2. זיהוי ותיקון הבעיה - פנייה לבלעלי מקצוע מומחים לאיתור ותיקון מקור הרטיבות / לחות שגרמו להתפתחות העובש מלכתחילה, ופתרונות למניעת הופעת העובש מחדש..
3. פעולות מנע שוטפות - אוורור החללים, ניקוי וטיפול בגג ובמרזבים, ניקוי וטיפול במזגנים (כולל צנרת מיזוג אם קיימת מערכת מיזוג מרכזית) כך שבעיות העובש לא יימשכו בסביבה הפנימית
4. טיפול בנזקי העובש - בניגוד לאמונה הרווחת טיפול בעובש באמצעות חומרי ניקוי מלבינים על-גבי המשטחים הפגומים הגלויים לעין אינו יעיל לחלוטין. משטחים רבים במבנה מוסתרים (למשל גב ארונות) ובנויים בשכבות מחומרים נקבוביים (למשל טיח, גבס ועץ), ואינם ניתנים לניקוי בדרך זו ברמה מספקת. יש להדגיש כי גם לאחר ניקוי המשטחים המזוהמים, נבגי העובש נמצאים כל העת בחלל האוויר ומסוגלים להתפשט בקלות מחדש.
לכן בכל מקרה של הופעת עובש וריחות טחב במבנה מומלץ לאוורר את המקום, לפנות את החללים הנגועים מתכולתם, לנקות את המשטחים הנגועים באמצעות חומרי ניקוי נוגדי עובש ולייבשם באמצעות מפזרי חום וסופחי לחות. כל זאת באמצעי מיגון מתאימים. חשוב לזכור: העובש הפיסי עצמו אינו מזיק לבדו, הבעיה העיקרית היא הנבגים והרעלים שפולט העובש לאוויר (mycotoxin): הם-הם אשר משפיעים על דיירי המבנה גם כשמושבות העובש הגלויות לעין חוסלו.
בשל סכנה בריאותית העובש מחייב טיפול מיידי. שכן, כפי שהוזכר לעיל, מדובר בחומר רעיל ומסוכן ביותר, שביכולתו לגרום לתחלואה קשה ואף למוות בבני אדם.
סילוק או ניקוי פריטים נגועים בעובש
יש לבצע פינוי או ניקוי חומרים מזוהמים בעובש בזהירות מרבית בתוך שקיות אטומות או מיכלים סגורים באופן שימנע פליטת פטריות ואבק לצאת מאזור נגוע ולהיכנס לאזור אחר, תוך שמירה על בריאות העובדים המבצעים את מיגור העובש.
חשוב לזכור - נבגי העובש מתפשטים במהירות באוויר והעובש עלול להתפשט גם במהלך סילוקו, כך למשל פינוי שטיח או וילון נגוע בעובש עלול לפזר מאות אלפי נבגים לאוויר, אלה ינחתו על-גבי משטחים שנוקו ויגרמו לזיהומם מחדש.
אמצעי זהירות בטיפול בעובש
בעת הניקוי חשוב להימנע מנשימה של נבגי עובש מכיוון שיש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות.
יש להקפיד להשתמש במסכה ולהרכיב משקפי מגן כדי למנוע מנבגי עובש לחדור לדרכי הנשימה ולקרום הריר בעין. יש ללבוש בגדים ארוכים וכפפות מגן ובכך למנוע מעובש או מחומרי החיטוי לחדור לעור.
לאחר אירועי שטפונות, הצפה או אירועי מים חריגים מומלץ לפנות לחברות ניקיון שלהם מכשירי ייבוש ואמצעי מיגון מתאימים.
שיטות ניקוי והסרה
ישנן דרכים רבות למנוע התפתחות עובש; אוורור, חימום וייבוש מוקדי רטיבות באמצעות יבשנים, מסחררי אוויר וסופחי לחות, בידוד משופר וציפוי משטחים בחומרים נוגדי עובש. ישנן גם חברות ניקיון המתמחות בשיקום בדים - תהליך בו מסירים את נבגי עובש ועובש מהריהוט ופרטי הטקסטיל בכדי למנוע ריחות והתפתחות נוספת של עובש ופגיעה בפריטים.
להלן מספר שיטות נפוצות להסרת עובש:
1. קרצוף באמצעות חומרים קוטלי פטריות - קרצוף משטחים נגועים בעובש בעזרת מטליות וחומרי ניקוי מתאים למשטחים שאינם נקבוביים. במשטחים העשויים ממתכת, אבן, עץ קשה, ובטון, יש לגרד את העובש ככל האפשר ורק לאחר מכן, לקרצף את פני השטח בעזרת חומר קוטל פטריות.
2. שואבי אבק - שואבי אבק עם מסנני HEPA מומלצים לניקוי האזורים החיצוניים המקיפים את אזור התיקון. במהלך תהליך הניקוי יש ללבוש ציוד מגן אישי מתאים למניעת חשיפה לעובש ומזהמים אחרים.
יש לאחסן את הפסולת והאבק שנאספו בשקיות או במיכלים אטומים באופן למנוע שחרור של פסולת.
3. שואבים רטובים - שואבי רטובים נועדו להסיר מים מרצפות, שטיחים ומשטחים אחרים בהם הצטברו מים. לאחר השימוש יש לנקות ולייבש ציוד זה ביסודיות מכיוון שנבגים יכולים להיצמד למשטחים הפנימיים של המיכל, הצינורות ותוספות אחרות.
4. ניקוי באמצעות לחץ אדים ("קיטור") - שיטה זו נפוצה במיוחד לטיפול בבדים
5. התזת קרח יבש - לאחרונה, חברות מסוימות החלו להשתמש בהתזת קרח יבש כדי להסיר עובש ממשטחים מתאימים, כגון עץ ומלט. התזת סודה היא גם שיטה יעילה להסרה ומיגור מושבות העובש.
סיכום
עובש הוא ספחת בתוך מכלול שלם של בעיות שאותן יש לאבחן.
חשוב להבין שהתמודדות עם עובש היא רק סימפטום המצביע על כשלים גדולים יותר כגון נזילות מים בתוך המבנה, חדירות גשמים, בעיות איטום ובידוד, חוסר אוורור או מיזוג מתאים וכדומה. בשל מורכבות זו מומלץ להזמין שמאי מומחה שיבחן את הנזקים וימליץ על דרכי טיפול לנזקי העובש.
חשוב לזכור: העובש הפיסי עצמו אינו מזיק לבדו, הבעיה העיקרית היא הנבגים והרעלים שפולט העובש לאוויר (mycotoxin): הם-הם אשר משפיעים על דיירי המבנה גם כשמושבות העובש הגלויות לעין חוסלו.
_________________________________________________________________________