חדירת מי גשמים למבנה - מוקדי כשל, שיטות איטום ופתרונות מקצועיים
עודכן: 23 בספט׳
חדירת מי גשמים למבנה אינה תקלה אחת. לעיתים מקור המים נמצא בגג או במרפסת, ולעיתים הכשל נמצא דווקא בנקז, בצמ"ג, בחיבור נסתר, במעטפת, בסף חלון, בקיר תת-קרקעי או במערכת שאיבה. לכן טיפול נכון מתחיל באבחון מסלול המים: היכן הם נאספים, כיצד הם אמורים להתנקז, באיזה רכיב הם עוברים והיכן המערכת מאבדת אטימות או קיבולת.
ההבחנה הזאת חשובה גם מבחינה שמאית. כתם רטיבות בתקרה הוא תוצאה, אך הוא אינו בהכרח מגלה את מקור הכשל. לפני שמפרקים, אוטמים או מחליפים גמרים צריך להבין את מנגנון החדירה, לתעד את הנזק ולהפריד בין תיקון מקור המים לבין עבודות ההשבה לקדמות.
מערכת מי הגשם - איסוף, הולכה וסילוק
מערכת ניקוז מי גשם פועלת כרצף. המים נאספים על גגות, מרפסות ומשטחים פתוחים, עוברים דרך קולטנים ונקזים, מוזרמים בצנרת אופקית ובצינורות מי גשם אנכיים, ומסולקים אל מערכת הניקוז שתוכננה למבנה. כשל בכל אחד מהשלבים יכול לגרום להצפה, לחדירה סמויה או להרטבה ממושכת של שכבות המבנה.
קולט או נקז מי גשם - הרכיב שאוסף את המים מהמשטח ומעביר אותם לצנרת הניקוז.
מזחלת - תעלת איסוף, בדרך כלל בשולי גג משופע, המוליכה את המים אל צינור מי הגשם.
צמ"ג - צינור מי גשם אנכי, גלוי או סמוי, שמעביר את מי הגשם מהגג או מהמרפסת כלפי מטה.
גלישת חירום - פתח או מסלול נוסף שנועד לאפשר יציאת מים כאשר הניקוז הראשי נסתם או אינו עומד בעומס המים.
מערכת סילוק - המשך ההולכה אל מערכת הניקוז, ההחדרה או הפתרון שתוכנן למגרש ולמבנה.
במערכת תקינה לא די בכך שהאיטום עצמו שלם. גם השיפועים, קיבולת הניקוז, פרטי החיבור, נגישות לניקוי ונתיב גלישת החירום הם חלק מהתפקוד הכולל של המערכת.
גגות ומרפסות - הכשל נמצא לא פעם בפרטים
בגג שטוח או במרפסת מרוצפת קיימות כמה שכבות ומערכות שעובדות יחד. שכבת הגמר העליונה אינה בהכרח שכבת האיטום, והפוגות בין אריחים אינן תחליף למערכת איטום רציפה. לכן הופעת חדירה אינה מלמדת בהכרח שהפתרון הוא חידוש רובה או מריחת חומר נקודתי על פני הריצוף.
שיפועים, מים עומדים ונקזים
שיפועים נועדו להוליך את המים אל הנקזים. כאשר קיימים שיפועים לקויים, שקיעות מקומיות או נקז חסום, נוצרים אזורי מים עומדים. ככל שמפלס המים עולה, גדל העומס על פרטי האיטום, הספים והחיבורים, ולעיתים מתגלה כשל שלא היה בא לידי ביטוי בגשם חלש.
מפגשי קיר-רצפה, מעקות ורולקות
מערכת האיטום נדרשת להישאר רציפה גם במעבר ממשטח אופקי למשטח אנכי. בהתאם לשיטת האיטום ולפרט המתוכנן, נעשה שימוש בהעלאת שכבת האיטום, בפרטי רולקה ובחיבורים ייעודיים סביב מעקות וקירות. כשל בקו המפגש עלול לאפשר למים לחדור מאחורי שכבת האיטום ולהתקדם למרחק משמעותי לפני הופעת סימן בתוך המבנה.
ספים, ויטרינות ופתחים
פתחים גדולים למרפסות הם נקודת תורפה שכיחה. גובה הסף, מפלסי הריצוף, פרטי האיטום סביב המסגרת, חיבורי האלומיניום והקיר ומסילות הניקוז צריכים לעבוד כמערכת אחת. חדירה בסביבת ויטרינה יכולה להיגרם מהצטברות מים על המרפסת, מכשל באיטום מתחת למסילה או מכשל בחיבור שבין המסגרת למעטפת.
חדירות, בסיסי מערכות ותפרים
כל מעבר דרך שכבת האיטום דורש פרט מתאים: צנרת, קונסטרוקציות של מערכות סולאריות, מתקני מיזוג, מעקות, עוגנים ותעלות. גם תפרי התפשטות וחיבורים בין אלמנטים דורשים טיפול שמאפשר תנועה מבלי לקרוע את מערכת האיטום.
מרפסות מדורגות ומרפסות גג
במבנים מדורגים, מרפסת הדירה העליונה משמשת לעיתים בפועל גם כגג של חדר או סלון בדירה שמתחת. מים שחודרים דרך שכבות המרפסת יכולים להתקדם מתחת לריצוף ובשכבות המילוי ולהופיע בתקרה או בקיר במרחק ממוקד הכשל. לכן מיקום כתם הרטיבות אינו בהכרח מיקום חדירת המים.
איטום חיובי לעומת איטום שלילי
איטום חיובי מבוצע בצד שממנו מגיעים המים, כלומר בצד החשוף למקור הרטיבות. כאשר הדבר אפשרי, טיפול בצד המקור מאפשר לעצור את המים לפני שהם חודרים אל האלמנט. איטום שלילי מבוצע מהצד הנגדי, בדרך כלל מתוך המבנה, במקרים שבהם אין גישה מעשית לצד החיצוני או כחלק מפתרון שיקומי מתוכנן.
חשוב להבין את המגבלה: איטום שלילי יכול לצמצם או לעצור הופעת מים בצד הפנימי, אך הוא אינו בהכרח מונע מהמים להגיע אל גוף הקיר או הבטון מן הצד החיצוני. בחירת חומר ושיטה - מערכות צמנטיות, חומרים גבישיים, ממברנות, הזרקות או שילוב ביניהם - תלויה בסוג התשתית, בלחץ המים, בסדקים ובפרט ההנדסי.
הזרקות לסדקים ולתפרים
כאשר החדירה מתרחשת דרך סדק, תפר או חיבור בבטון, ניתן במקרים מתאימים לבצע הזרקה בלחץ. שרפים פוליאוריתניים וחומרים אקריליים משמשים בין היתר לאיטום סדקים ותפרים נושאי מים, בהתאם למצב ולמפרט. חומרים אפוקסיים משמשים במקרים אחרים גם להדבקה או לשיקום סדקים בעלי משמעות מבנית. אין חומר אחד שמתאים לכל סדק, ובמקרה של חשש מבני נדרש מהנדס לקביעת אופי הכשל ופתרון התיקון.
צמ"ג - צינור מי גשם הוא לעיתים מקור נסתר לנזק
צמ"ג הוא צינור מי הגשם האנכי שמעביר את המים מהגג או מהמרפסת. כאשר הצינור גלוי, קל יחסית לאתר תקלה. כאשר הוא עובר בתוך פיר, קיר, עמוד או חלל סגור, תקלה קטנה בחיבור עלולה לגרום לרטיבות מתמשכת ולהופיע במקום שאינו סמוך לצינור עצמו.
פתיחת חיבור או יציאת מחבר ממקומו.
סדק, שבר או נקב בצינור, בהתאם לסוג החומר ולמצבו.
קורוזיה בצנרת מתכתית ישנה.
עיוות או תזוזה של מקטע צינור.
סתימה ממשקעים, פסולת או גופים זרים.
כשל במעבר, בזווית, בהסתעפות או בחיבור בין קטרים שונים.
כשל באיטום סביב מעבר הצינור דרך תקרה, קיר או אלמנט אחר.
בגלל קצב הזרימה הגבוה בזמן גשם, כשל בצמ"ג עשוי להיות שקט במשך חודשים ולהתגלות רק באירוע גשם משמעותי. לכן חשוב לבחון את התנהגות המערכת בזמן אמת ולא להסתפק במראה היבש של הצינור לאחר שהגשם הסתיים.
שיקום צמ"ג וצנרת ללא הרס
כאשר התקלה נמצאת בצינור סמוי, פתיחת קירות או פירים אינה האפשרות היחידה. קיימות שיטות שיקום ללא הרס או עם הרס מצומצם, אך התאמתן תלויה בקוטר הצינור, במספר הזוויות וההסתעפויות, במצב הדופן ובנגישות לקצות הקו.
צילום פנים הצנרת
מצלמות ייעודיות ומערכות צילום רובוטיות מאפשרות לבחון את פנים הקו, לאתר סדקים, פתיחת חיבורים, משקעים, עיוותים והסתעפויות. צילום הוא כלי אבחוני חשוב, אך איכות המסקנה תלויה גם בניקוי הקו, בתנאי הצילום ובהצלבה עם מיקום הנזק במבנה.
פאץ' נקודתי
כאשר קיים כשל מקומי ומוגדר, ניתן במערכות מתאימות לבצע תיקון פנימי נקודתי באמצעות שרוול קצר או שכבה מחוזקת בשרף המוצמדת לדופן באזור הפגוע. היתרון הוא טיפול מקומי ללא החלפת כל הקו, כאשר מצב יתר הצינור מאפשר זאת.
שירוול שירוול פנים צנרת - צינור בתוך צינור
בשיטת שירוול פנים צנרת מוחדר לתוך הצינור הקיים שרוול ספוג בשרף, המוצמד לדפנות ומוקשה בתוך הקו. לאחר ההקשיה מתקבלת שכבה פנימית רציפה המתפקדת למעשה כצינור חדש בתוך הצינור הקיים. השיטה יכולה לחסוך פירוק נרחב, אך היא דורשת בדיקת התאמה מוקדמת ותכנון של פתחים, הסתעפויות וקטרים.
ציפוי או התזה פנימית
שיטה אחרת היא יצירת ציפוי פנימי באמצעות חומר פולימרי או אפוקסי המיושם על דופן הצינור. בחלק מהמערכות היישום נעשה באמצעות ראש התזה או ציוד רובוטי מסתובב. בניגוד לשירוול, כאן לא מוחדר שרוול רציף אלא נבנית שכבת ציפוי על הדופן הקיימת. עובי הציפוי, הכנת התשתית ומצב הצינור קריטיים להצלחת השיטה.
כרסום וניקוי רובוטי
לפני שיקום פנימי יש לעיתים צורך להסיר משקעים, בליטות, שאריות חומר או חסימות. ציוד כרסום ורובוטים ייעודיים מאפשרים להכין את פנים הקו לקבלת תיקון או ציפוי. בסיום עבודה מקצועית רצוי לבצע צילום חוזר ולוודא שהקו פתוח, שהמעברים וההסתעפויות תקינים ושהתיקון בוצע באזור שתוכנן.
לא כל צמ"ג מתאים לשירוול, לפאץ' או לציפוי. צינור שקרס, שינויי קוטר חריפים, הסתעפויות מורכבות או בעיית גישה עלולים לחייב פתרון אחר. בחירת השיטה צריכה להיעשות לאחר אבחון הקו ולא לפי שם מסחרי של חומר או שיטת תיקון.
מרתפים, חצרות אנגליות ומפלסים נמוכים
במרתפים ובאזורים הנמוכים ממפלס הניקוז החיצוני, לא תמיד ניתן להסתמך על זרימה בכוח הכבידה. במקרים כאלה מערכת ההגנה עשויה לכלול בור איסוף, משאבה טבולה ומערכות בקרה וגיבוי.
בור איסוף - מרכז את המים בנקודה שממנה ניתן לשאוב אותם בצורה מבוקרת.
משאבה טבולה - מותקנת בתוך הבור ושואבת את המים כאשר המפלס עולה.
מצוף או חיישן מפלס - מפעיל ומפסיק את המשאבה בהתאם לגובה המים.
התראת מפלס גבוה - מאפשרת לזהות כשל לפני שהמים גולשים אל החלל.
משאבת גיבוי - חשובה כאשר הצפה עלולה להיגרם במהירות במקרה של תקלה במשאבה הראשית.
גיבוי חשמלי - רלוונטי במיוחד כאשר הפסקת חשמל בסערה משביתה מערכת שאיבה קריטית.
שסתום אל-חוזר - עשוי להידרש במערכות מסוימות כדי למנוע זרימה בכיוון הפוך, בהתאם לתכנון ההידראולי.
משאבה טבולה אינה רכיב שעומד בפני עצמו. נפח הבור, ספיקת המשאבה, נקודת הסילוק, קוטר הקווים, אמצעי הבקרה והגיבוי צריכים להתאים למערכת שתוכננה. תקלה במצוף, חסימה או הפסקת חשמל בזמן גשם כבד עלולות להפוך תקלה קטנה לאירוע הצפה בתוך זמן קצר.
מעטפת המבנה, חלונות וחיפויים
מי גשם יכולים לחדור גם דרך מעטפת אנכית. מוקדי סיכון כוללים חיבורי חלון וקיר, אדני חלון, ספי פתחים, חומרי איטום שהתיישנו, מפגשי חיפוי, קופינג במעקות, סדקים, חורי עיגון ומעברי צנרת. במעטפת מחופה אבן או מערכת חיפוי אחרת, מסלול המים יכול להתפתח מאחורי החיפוי ולהופיע בתוך המבנה הרחק מנקודת הכניסה.
מרפסות תלויות, בטון וזיון
חדירה ממושכת דרך מרפסת או אלמנט בטון חיצוני אינה רק בעיית צבע וטיח. כאשר מים וחמצן מגיעים אל מוטות הזיון, עלולה להתפתח קורוזיה. תוצרי הקורוזיה מתפשטים בנפח, יוצרים לחצים בבטון ועלולים לגרום לסדיקה ולהתנתקות חלקים. כאשר קיימת התפוררות בטון, חשיפת זיון, סדקים משמעותיים או חשש ליציבות, נדרשת בדיקת מהנדס לפני תיקון קוסמטי.
איך מאבחנים את מקור החדירה
אבחון נכון מבוסס בדרך כלל על שילוב בין כמה מקורות מידע. מכשיר אחד או צילום אחד אינם בהכרח הוכחה למקור החדירה.
בדיקה חזותית בזמן הגשם או סמוך ככל האפשר לאירוע.
מיפוי סימני רטיבות ומדידות לחות לצורך השוואה בין מוקדים.
תרמוגרפיה בתנאים מתאימים - ככלי לזיהוי דפוסי טמפרטורה ולחות, ולא כהוכחה עצמאית למקור הכשל.
בדיקת הצפה מבוקרת בגג או במרפסת, כאשר ניתן לבצע אותה בבטחה ובהתאם למערכת.
בדיקות התזה או מים מקומיות סביב פתחים ופרטי מעטפת.
שימוש בצבעי סימון או חומרי עקיבה במקרים מתאימים.
צילום פנים צנרת ונקזים.
פתיחה מקומית או שימוש במצלמת סיב כאשר נדרש לבחון חלל נסתר.
בדיקת תוכניות אדריכלות, אינסטלציה ואיטום כאשר הן זמינות.
הבדיקה המקצועית מחברת בין תזמון הופעת הנזק, עוצמת הגשם, מיקום מערכות הניקוז, מסלול אפשרי של המים וממצאי הבדיקה. המטרה אינה רק למצוא אזור רטוב, אלא להסביר כיצד המים הגיעו אליו.
לא כל רטיבות היא מי גשם
רטיבות שמופיעה בסמיכות לגשם מכוונת את הבדיקה למעטפת ולמערכות מי הגשם, אך כאשר הרטיבות מופיעה גם בתקופות יבשות צריך לבדוק מקורות אחרים, ובהם צנרת מים, דלוחין, ביוב, מערכות מיזוג או עליית לחות מהקרקע.
כאשר מקור המים הוא מדירת השכן שמעל, מומלץ לקרוא גם את המאמר נזילה מהשכן למעלה - ביטוח, אחריות ותביעת נזקי מים.
כאשר סימני הרטיבות מתחילים סמוך לרצפה ומתקדמים כלפי מעלה, מדובר במנגנון אחר שכדאי לבחון בנפרד: רטיבות קפילארית - עליית מים מהרצפה לקירות.
מה לא לעשות לאחר הופעת רטיבות
לא לצבוע או לטייח מחדש לפני איתור מקור החדירה וייבוש התשתית.
לא להסתפק במריחת חומר איטום פנימי על הכתם בלי לבדוק את מסלול המים.
לא לפרק ריצוף, נגרות או תקרות ללא תיעוד כאשר קיימת מחלוקת או אפשרות לתביעה.
לא להחליף גמרים לפני שמוודאים שרמות הלחות מאפשרות ביצוע תקין.
לא להסיק ממדידה תרמית בודדת או ממד לחות בודד מהו מקור הכשל.
לא להחדיר באופן אקראי חומרים לפתיחת סתימות למערכת מי גשם מבלי להבין את סוג הצנרת, החסימה והסיכון למערכת.
מה בודק שמאי רכוש לאחר חדירת מי גשמים
לאחר שמקור החדירה אותר או הוגדר מקצועית, יש להפריד בין עבודות תיקון המקור לבין הנזק שנגרם כתוצאה ממנו. מבחינה שמאית, שתי העלויות אינן בהכרח זהות ולעיתים היקף הנזק התוצאתי גדול משמעותית מעלות תיקון הכשל עצמו.
טיח, צבע, חיפויים ושכבות גמר שנפגעו.
תקרות וקירות גבס, בידוד וחומרים רגישים למים.
ריצוף, פרקט, פנלים ושכבות תשתית.
נגרות, מטבחים, ארונות, דלתות ורכיבים קבועים.
מערכות חשמל, תקשורת וציוד שנחשפו למים.
תכולה וריהוט שניזוקו.
ייבוש, הפחתת לחות ובדיקות תקינות הנדרשות לפני עבודות ההשבה.
פירוק, גישה, התאמות והתקנה מחדש של רכיבים שנדרשים לצורך ביצוע התיקון.
שיקום בטון או אלמנטים אחרים בהתאם למפרט של הגורם ההנדסי, כאשר נדרש.
בתיק שבו קיימת מחלוקת חשוב לשמור תצלומים וסרטונים, מדידות, דוחות איתור, הצעות מחיר, חשבוניות ותיעוד של מועד הופעת הנזק ביחס לאירועי הגשם. התיעוד מאפשר להבחין בין מקור הכשל, הנזק הישיר והיקף עבודות ההשבה לקדמות.
כאשר קיימת מחלוקת על האחריות
חדירת מי גשמים יכולה לערב כמה גורמים שונים: בעל דירה שמרפסתו נמצאת מעל דירה אחרת, נציגות הבית המשותף כאשר המקור ברכוש משותף, קבלן או יזם בבנייה חדשה, קבלן איטום או גורם שביצע עבודה מאוחרת. זהות הגורם האחראי אינה נקבעת רק לפי המקום שבו הופיע הכתם, אלא לפי מקור הכשל, הבעלות או האחריות על הרכיב, העבודות שבוצעו והמסמכים הרלוונטיים.
במקרים כאלה חוות דעת מקצועית יכולה לסייע בתיעוד היקף הנזק ובהערכת עלויות ההשבה לקדמות, לצד חוות דעת הנדסית או חוות דעת איטום כאשר נדרשת הכרעה במקור הכשל ובפתרון הטכני.
ומה לגבי ביטוח?
עצם העובדה שהנזק הופיע לאחר גשם אינה מלמדת לבדה אם קיים כיסוי ביטוחי. יש להפריד בין הגורם, הנזק התוצאתי, מצב המערכת, חריגים והוראות הפוליסה. שאלת הכיסוי תיבחן לפי תנאי הפוליסה.
להרחבה בנושא ראו: נזקי מים וכיסויים בפוליסת הביטוח.
מילון מונחים מקצועי
צמ"ג - צינור מי גשם, בדרך כלל צינור אנכי המוליך את מי הגשם מהגג או המרפסת.
קולט או נקז מי גשם - רכיב האיסוף במשטח שאליו מתנקזים המים.
מזחלת - תעלת איסוף והולכת מי גשם בגג או בשפתו.
גלישת חירום - פתח או נתיב נוסף לסילוק מים במקרה שהניקוז הראשי אינו מתפקד.
איטום חיובי - איטום בצד החשוף למקור המים.
איטום שלילי - איטום המבוצע מהצד הנגדי למקור המים, בדרך כלל כפתרון שיקומי כאשר אין גישה לצד החיצוני.
הזרקה - החדרת חומר איטום או שיקום לתוך סדק, תפר או חלל באמצעות פיות הזרקה ובלחץ מבוקר.
שירוול פנים צנרת - שירוול פנימי המוקשה בתוך הצינור הקיים ויוצר שכבה רציפה חדשה.
פאץ' - תיקון פנימי נקודתי של מקטע צינור פגוע.
ציפוי או התזה פנימית - יצירת שכבה פולימרית או אפוקסית על דופן הצינור הקיים.
בור איסוף - בור שאליו מתרכזים מים לפני שאיבתם.
משאבה טבולה - משאבה המותקנת בתוך המים ושואבת אותם ממפלס נמוך.
מצוף - רכיב המפעיל או מפסיק את המשאבה לפי מפלס המים.
שסתום אל-חוזר - שסתום שמאפשר זרימה בכיוון אחד ונועד למנוע חזרת מים בכיוון ההפוך.
בדיקת הצפה - בדיקה מבוקרת שבה מציפים אזור מוגדר כדי לבדוק את אטימותו בתנאים מתוכננים.
בדיקה לפני החורף - מה באמת שווה לבדוק
ניקיון קולטנים, נקזים, מזחלות ופתחי צמ"ג.
סימני מים עומדים ושקיעות המעידים על בעיית שיפועים.
מצב שכבת האיטום הגלויה והפרטים סביב מעקות, חדירות ומתקנים.
ספים, ויטרינות, חלונות וחיבורי מסגרות למעטפת.
חיבורי צמ"ג גלויים ופתחי ביקורת נגישים.
פעולת משאבה טבולה, מצוף, התראה ומערכת גיבוי במקום שבו הם קיימים.
פתחי גלישת חירום ונתיבי זרימה שאינם חסומים.
מוקדים שבהם הופיעה רטיבות בעבר, במיוחד בזמן הגשם המשמעותי הראשון של העונה.
מטרת הבדיקה אינה לבצע תיקוני איטום מורכבים באופן עצמאי, אלא לזהות מוקדם מערכת שאינה מתפקדת ולפנות לגורם המקצועי המתאים לפני שנגרם נזק פנימי.
כבר התרחשה הצפה?
כאשר מים כבר הציפו את המבנה, סדר הפעולות משתנה וכולל בראש ובראשונה בטיחות, ניתוק מקורות סיכון, תיעוד, שאיבה וייבוש. ראו גם את המדריך מה לעשות לאחר הצפה?.
אף מים, קופינג ופרטי קצה - לפעמים הכשל נמצא בפרט קטן
אף מים הוא חריץ, בליטה או פרט פרופיל שמטרתו לקטוע את רצף זרימת המים על פני תחתית של אלמנט. כאשר הפרט חסר או אינו מתפקד, מי גשם עלולים להמשיך מכוח מתח הפנים לכיוון הקיר או תחתית המרפסת, להרטיב את המעטפת ולחדור דרך סדקים, חיבורים או שכבות גמר. לכן בבדיקת חדירת מים יש להתייחס לא רק למשטח העליון אלא גם לאופן שבו המים משתחררים מקצה המרפסת, הגג, אדן החלון או הקופינג.
גם קופינג בראש מעקה, חיבורי פח, תפרים, פינות, ספי פתחים ומפגש בין חומרים שונים הם פרטים קריטיים. קופינג תקין אמור להרחיק מים מראש המעקה ולצמצם זרימה על פני החזית. כאשר השיפוע, הבליטה, האיטום בחיבורים או פרט אף המים אינם מתוכננים או מבוצעים כראוי, הכשל עשוי להתבטא דווקא רחוק מנקודת הכניסה.
רובה אפוקסית אינה תחליף למערכת איטום
רובה אפוקסית עמידה בדרך כלל יותר לחדירת מים ולכימיקלים מרובה צמנטית רגילה, ולכן היא יכולה להיות רכיב מועיל במשטחים חשופים. עם זאת, גם במרפסת שבה המישקים נראים אטומים אין לראות ברובה את שכבת האיטום העיקרית. מערכת מרפסת תקינה נשענת על מכלול של שיפועים, איטום רציף, טיפול בנקזים ובחדירות, פרטי קצה וניקוז מתאים של מים שמגיעים לשכבות שמתחת לריצוף.
ניקוז דו-מפלסי ומים מתחת לריצוף
במרפסות וגגות מרוצפים חלק מהמים עשוי לחדור דרך המישקים ולהגיע אל שכבות המילוי או ההדבקה. לכן בתכנון נכון אין להסתמך רק על הניקוז הנראה לעין במפלס הריצוף. בהתאם לשיטת הביצוע, נדרש לאפשר גם פינוי של מים שמגיעים אל שכבת האיטום או אל שכבת הניקוז שמתחת לריצוף. חסימה סביב נקז, פרט חיבור לא נכון או כליאת מים בשכבות עלולים לגרום להצטברות לחות, פריחת מלחים, התרופפות גמרים וחדירה לחללים שמתחת.
מיפוי לחות, מלחים ותבנית הנזק
מיקום כתם הרטיבות לבדו אינו מוכיח את מקום החדירה. מים יכולים לנוע אופקית ואנכית בתוך שכבות ריצוף, טיח, בטון, חללים ומפגשי בנייה לפני שהם מופיעים במקום גלוי. מיפוי לחות, סימני מלחים, התקלפות, קורוזיה, דפוסי עובש והשתנות הנזק בין אירועי גשם יכולים לסייע בהבנת מסלול המים, אך יש לפרש את הממצאים יחד עם מבנה האלמנט והבדיקות בשטח.
בדיקות מתקדמות - בוחרים בדיקה לפי מנגנון הכשל
לפי סוג המבנה ומיקום החשד ניתן לשלב בדיקת הצפה מבוקרת, מדידות לחות, תרמוגרפיה, צילום פנים צנרת, בדיקת מעבר מים בנקזים ובצמ"גים, פתיחות מקומיות ובמקרים מתאימים גם בדיקות ייעודיות לממברנות איטום. המטרה אינה לבצע כמה שיותר בדיקות, אלא לבחור בדיקה שמסוגלת להפריד בין מקורות אפשריים ולצמצם את אי-הוודאות לפני פירוק או תיקון.
מוקד כשל, סימן אופייני ובדיקה אפשרית
מוקד אפשרי | סימן אפשרי | בדיקה מקצועית | כיוון טיפול |
קצה מרפסת / אף מים | רטיבות או התפוררות לאורך תחתית הקצה והחזית | בדיקה חזותית ומעקב אחר מסלול זרימת המים | תיקון פרט הקצה והסטת המים מהחזית לפי התכנון |
נקז או ניקוז מתחת לריצוף | רטיבות מתמשכת לאחר גשם והצטברות לחות בשכבות | בדיקת זרימה, פתיחה מקומית או בדיקת הצפה מבוקרת | השבת רציפות הניקוז והאיטום בהתאם לממצא |
קופינג / ראש מעקה | רטיבות בחלק העליון של קיר או לאורך חזית | בדיקת שיפוע, חיבורים, סדקים ופרטי קצה | תיקון האיטום, החיבורים ופרט פינוי המים |
צמ"ג או חיבור בצינור גשם | רטיבות ממוקדת או החמרה בזמן גשם חזק | צילום פנים צנרת, בדיקת זרימה ובחינת חיבורים | תיקון נקודתי, שירוול או שיטה אחרת לפי מצב הצינור |
העיקרון החשוב הוא שאין לבחור שיטת תיקון רק לפי מקום הופעת כתם הרטיבות. ראשית יש להבין את מנגנון החדירה, מסלול המים והאלמנט שבו נוצר הכשל; רק לאחר מכן ניתן להתאים פתרון מקצועי ולבחון את עבודות ההשבה לקדמות.
סיכום
חדירת מי גשמים היא בדרך כלל תוצאה של כשל במערכת ולא רק של נקודה בודדת. בגג, במרפסת, בצמ"ג, במעטפת או במרתף - כל רכיב אמור לאסוף, להוליך או לעצור את המים בהתאם לתפקידו. כאשר אחד הרכיבים כושל, הפתרון הנכון מתחיל מאבחון מנגנון החדירה ולא מתיקון קוסמטי של סימן הרטיבות.
כאשר כבר נגרם נזק לרכוש, חשוב לתעד אותו לפני פירוק ותיקון, להפריד בין תיקון מקור החדירה לבין עבודות ההשבה לקדמות ולהעריך את מלוא הרכיבים שנפגעו. לפי הצורך יש לשלב בין שמאי רכוש, מהנדס, יועץ איטום, מאתר נזילות או בעל מקצוע מתאים.
תגובות