• הומאגן שמאים, איתמר דויטש

מהו עובש? וכיצד לטפל בהופעת עובש בבית ובמקום העבודה?


העובש נימצא בכל מקום בטבע, ונבגי עובש הם מרכיב שכיח בבית, במקום העבודה ובמבנים באשר הם. עם זאת, כאשר נבגי העובש מופיעים בכמויות גדולות, הם גורמים נזקים כבדים למבנה ותכולתו ומסכנים את בריאותנו.

במאמר זה נסביר מהו עובש, מהם הגומרים להתפתחותו, מהם סכנותיו וכיצד לטפל בו



מהו עובש?

עובש ירקרק, עובש שחור, פטריות, בקטריות וטחב – כולם סוגים שונים של גידולים פטרייתיים הדורשים לחות וחומר אורגני שממנו הם ניזונים. קיימים עשרות אלפי מינים שונים פטרייתיים, והנפוצים מהם המצויים בביתנו ובקרבתנו הם: אספרגילוס, קלדוספוריום, סטקיבוטריס, פניציליום ואלטרנריה.

כל סוגי הפטריות למיניהם מתרבים באמצעות ייצור גופיפים מקרוסקופיים הנקראים נבגים.

הנבגים עמידים מאוד ושורדים גם בתנאים קשים ביותר, הם מתפשטים במהירות בחללים סגורים ולחים, מועברים בקלות באוויר שאנו נושמים ועלולים להתפשט בתוך גופנו מבלי שנרגיש - הם אלו שגורמים לבעיות כאשר אנו נושמים אותם. נבגים (בחשיפה גבוהה) מדכאים את המערכת החיסונים וגורמים לתופעות של עייפות כרונית, ותלונות מסתוריות ללא הסבר רפואי.

אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה רגישים יותר לעובש. חשיפה ממושכת לנבגים עשויה להתפתח לרגישות יתרה שעלולה לגרום בעתיד לתגובה אלרגית קטלנית.


לא רק נבגי העובש מזיקים לבריאותנו. סוגים שונים של עובשים מייצרים רעלים מסוכנים.

העובש המסוכן ביותר הנפוץ בקרבתנו הוא העובש השחור המתפתח במקומות רטובים, קבוצת עובשים זו כוללת עשרות מינים, שהמשותף ביניהן הוא הצבע השחור המייצר רעל בשם "מיקוטוקסינים" (mycotoxins).

מיקוטוקסינים הינם רעלים מטבוליטים המיוצרים ע"י מינים רבים של פטריות. שמם "mycotoxins" מורכב מהמילה היוונית mykes (פטריה) ומהמילה הלטינית toxicum (רעל).

רעלי המיקוטוקסינים פוגעים קשה במגוון אברים ורקמות וחשיפה גבוהה אליהם קשורה לבעיות בריאותיות וביניהם; נזלת, סינוסיטיס, גירוי בעיניים, בעיות נשימה, אסמה, שיעול, עיטוש, דלקות בגרון, פריחות בעור, כאבי ראש, תחלואה קשה ובמקרים מסוימים למוות.


המסוכנת בקבוצת הגידולים הפטרייתיים היא "סטקיבוטריטיס", זוהי פטריית קיר שכיחה באמבטיה, שירותים, מטבח וחדרים רטובים. היא מצויה גם במסתורי גג, קומות תת קרקעיים ובסביבת במוקדי.

סטאקיבוטריטיס מייצרת "רעל" מסוכן, שחודר לדרכי הנשימה וגורם לאלרגיה חריפה, מחלות כרוניות ואף לנזק למערכת העצבים ומוות. אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה רגישים יותר לנבגים אלו. חשיפה ממושכת לריכוז נמוך גורמת להתפתחות רגישות יתרה שעלולה לגרום בעתיד לתגובה אלרגית קטלנית.

סוג נוסף של עובש קטלני הוא אספרגילוס שחור, זהו עובש עמיד ביותר שמשחרר mycotoxins וכמויות נבגים גדולות לחלל האוויר, שנשאפים לריאות, מתרבים בגופינו וגורמים לתחלואה ואף ומוות.



התפתחות העובש ונזקיו:

העובש נמצא בכל מקום, במקומות פתוחים ובחללים סגורים, והוא יכול להתפתח כמעט על כל סוגי המשטחים בהם קיימת לחות. נבגי עובש ניזונים מחומרים אורגניים, הם יכולים לאכול חומרי בניה כמו אבן, בטון, עץ, טיח, גבס, פרקט, שטיחים, אריחי תקרה ו ואפילו סוגים שונים של דבקים וחומרים נוספים שנמצאים בבית.

הם מתפשטים במהירות בחללים סגורים ולחים, מועברים בקלות באוויר שאנו נושמים ועלולים להתפשט בתוך גופנו מבלי שנרגיש.

בשל סכנה בריאותית העובש מחייב טיפול מיידי. שכן, כפי שהוזכר לעיל, מדובר בחומר רעיל ומסוכן ביותר, שביכולתו לגרום לתחלואה קשה ואף למוות בבני אדם.


נבגי העובש זקוקים לארבעה דברים כדי לפתח מושבות עובש:

• חומרים מזינים: תאית היא מזון נפוץ לנבגים בסביבה מקורה. זהו החלק בדופן התא של צמחים ירוקים.

סביבה רטובה או לחה: נדרשת רטיבות כדי להתחיל בתהליך הריקבון הנגרם על ידי העובש.

זמן: צמיחת עובש מתחילה בין 24 שעות לעשרה ימים מרגע מתן תנאי הגידול.

* טמפרטורה נוחה - עובש מתפתח בצורה הטובה ביותר בטמפרטורות חמות, בין 25 ל -30 מעלות צלזיוס, אם כי צמיחה מסוימת עשויה להתרחש בכל מקום שבין 0 ל -35 מעלות צלזיוס.


עובש, בצורה אופיינית נמצא בתוך חללים סגורים בכמויות שאינן מסכנות את יושביהם.

התפתחות עובש בחללים סגורים קשורה לבעיות רטיבות ולחות. רמות לחות גבוהות מעוררות את מערכות הנביטה והגדילה של פטריות, בעוד שרמת לחות נמוכה נוטה להגביר את שחרור הנבגים של העובש כמנגנון הישרדותי.

נזילות מים וכתמי רטיבות הם הדרך הקלה ביותר לזהות סימני עובש במבנה. אלו בראש ובראשונה מצביעים על אפשרות של הופעת עובש בחלל האוויר.

עובש עלול להתפתח מהצפת מים או ביוב, מנזילת מים מצנרת, מחלחול מי שטיפה, ממים כלואים ברצפה, מחדירת מים מהגג או מהמרפסת או מהקרקע או מקירות חיצוניים במבנה.

עובש יכול גם להתפתח מתהליך עיבוי של מים ("קונדנסציה") – בתהליך זה אדי המים שבאוויר נפלטים על משטחים קרירים יותר הופכים לטיפות מים ומאפשרים לעובש לשגשג ולפרוח.

תופעה זו נפוצה בעיקר בחדרי רחצה כאשר אדי המים החמים מתקררים ומתעבים לטיפות מים,

או בחודשי החורף, כאשר האוויר הרווי במים חודר למבנה מגשרי קור כדוגמת גגות, פתחי חלונות, וחיבורי קיר-תקרה וקיר-רצפה. החימום המופעל לסירוגין בעונת החורף עשוי גם לתרום להיווצרות העובש.

מערכות HVAC (חימום, אוורור ומיזוג - Heating Ventilation & Air Conditioning) יכולות ליצור את כל המרכיבים להתפתחות משמעותית של עובש. מערכת מיזוג האוויר יוצרת הבדל בטמפרטורה ובכך גורמת להתעבות אדי המים. הקצב הגבוה של תנועת אוויר מאובק דרך מערכת HVAC עשוי ליצור מקורות אוכל רבים לעובש. ולבסוף, מכיוון שמערכת המיזוג לא תמיד פועלת – מתקיימים תנאים נוחים היוצרים את המרכיב הסופי להתפתחות מושבות עובש.


מקורות מזון של עובש במבנים כוללים חומרים מבוססי תאית, כגון עץ, קרטון, נייר המצפה לוחות הגבס וכל מיני חומרים אורגניים אחרים, כגון סבון, בדים ואבק המכיל תאי עור יבשים.

לאחר שמתרחש נזק מים בבניין, עובשים עשויים להתפתח בתוך הקירות להיות רדומים לתקופת זמן ממושכת; זה ממחיש כיצד עובש יכול להיראות כבעיה פתאומית, הרבה אחרי שיטפון קודם או אירוע מים שלא ייצר בעיה כזו. התנאים הנכונים מפעילים מחדש את העובש.


אם בבית יש עובש, הרטיבות עשויה להיות ממרתף, מגג דולף או מנזילה מצינורות סמויים בקירות המבנה. אנשים השוהים בבית תורמים גם ללחות באמצעות נשימה רגילה וזיעה.

אוורור לא מספיק יכול לאפשר הצטברות לחות. מושבות עובש גלויות עשויות להיווצר במקום בו האוורור הוא הגרוע ביותר, ועל קירות היקפיים, מכיוון שהן הקרים ביותר, ובהם מתקיים תהליך עיבוי המים..


אם העובש מתפתח במבנה רק בתקופות מסוימות של השנה, אז כנראה שהוא אינו מאוורר, או סובל מבעיות איטום ובידוד. בעיות עובש מתרחשות בבתים אטומים בתדירות גבוהה יותר בחודשים החמים יותר (כאשר הלחות מגיעה לרמות גבוהות בתוך הבית ונלכדת בתוכו), ומתרחשות בבתים הסובלים מבעיות בידוד ואיטום בחודשים הקרים יותר (כאשר אוויר חם בורח מחללים המחוממים לחללים קרים יותר).

אוורור חללים עשוי למנוע צמיחה של עובש מכיוון שיש לו השפעה מייבשת זהה להורדת הלחות. עובש מתפתח בצורה הטובה ביותר בטמפרטורות חמות, בין 25 ל -30 מעלות צלזיוס, אם כי צמיחה מסוימת עשויה להתרחש בכל מקום שבין 0 ל -35 מעלות צלזיוס.


הערכת נזקי עובש

השלב הראשון בהערכה הוא לזהות סימנים של עובש. את העובש ניתן לזהות בקלות גם מבלי לראותו מאחר והוא מדיף ריח חזק ואופייני בעיקר בחללים סגורים ולא מאווררים.

אם עובש מתפתח ונראה לעין זה עוזר לקבוע את מוקדי הרטיבות. אך לעיתים יש צורך בשיטות "פולשניות" יותר להערכת נזקי העובש. למשל בדיקת רטיבות מתחת לריצוף, פירוק ארונות קיר או ארונות מטבח, הזזה ושינוע רהיטים, הרמה ו / או הסרת שטיחים ופרקט, בדיקת טפטים או ציפויים, בדיקת פעולת צינור אוורור, פתיחה וחשיפה של חללי קיר וכו '.

המאמצים צריכים להתמקד באזורים שבהם יש סימנים של רטיבות או באיזורים המדיפים ריחות רעים ובהם יש חשד למים. יעדי הבדיקה צריכים להיות איתור מוקדי הרטיבות ומושבות העובש.


מיגור העובש ומניעת התפתחותו המחודשת:

לפני תחילת הטיפול בעובש יש לבצע את השלבים הבאים:

· זיהוי את מקור המים או הלחות שגרמו להתפתחות העובש מלכתחילה

· תיקון בעיית רטיבות כדי למנוע בעיות התפתחות מחודשת של מושבות עובש עתידיות.

· בדיקה של את כל צינורות האוויר, מערכות האוורור ויחידות הטיפול באוויר, כך שבעיות העובש לא יימשכו בסביבה הפנימית

· הערכה של האזור הנגוע בעובש, ובדיקה אם קיימות מושבות עובש נסתרות מהעין (פירוק והזזה של ריהוט וכד')

· התייעצות עם בעל מקצוע כדי להסיר כראוי את כל העובש או מקורות התפתחות העובש.



בניגוד לאמונה הרווחת טיפול ומיגור מושבות העובש באמצעות חומרי ניקוי מלבינים על-גבי המשטחים הפגומים הגלויים לעין – אינו יעיל לחלוטין. משטחים רבים במבנה מוסתרים, בנויים בשכבות מחומרים נקבוביים (כגון: בטון, טיח, גבס ועץ), ואינם ניתנים לניקוי בדרך זו ברמה מספקת. 

יש להדגיש כי נבגי העובש, העוברים כאמור באוויר, יכולים להופיע מחדש ומסוגלים להתפשט תוך זמן קצר למוקדים נוספים, גם לאלו שחוטאו ונוקו. 
בשל סכנה בריאותית העובש מחייב טיפול מיידי. שכן, כפי שהוזכר לעיל, מדובר בחומר רעיל ומסוכן ביותר, שביכולתו לגרום לתחלואה קשה ואף למוות בבני אדם.

בכל מקרה של הופעת עובש וריחות טחב במבנה מומלץ לאוורר את המקום, לפנות את החללים הנגועים מתכולתם במידת האפשר, לנקות את המשטחים הנגועים באמצעות חומרי ניקוי אנטי-בקטריאליים ולייבשם באמצעות מפזרי חום וסופחי לחות. 
חשוב לזכור: העובש הפיסי עצמו אינו מזיק לבדו, הבעיה העיקרית היא הנבגים והרעלים שפולט העובש לאוויר (mycotoxin): הם-הם  אשר משפיעים על דיירי המבנה גם כשמושבות העובש הגלויות לעין חוסלו.




אמצעי זהירות בטיפול בעובש

בעת ניקוי עובש חשוב להימנע מנשימה של נבגי עובש מכיוון שיש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות.

יש להקפיד להשתמש במסכה ולהרכיב גם משקפי מגן כדי למנוע מנבגי עובש לדרכי הנשימה לקרום הריר בעין.

יש ללבוש גם בגדים ארוכים וכפפות מגן כך שלא עובש או חומרי חיטוי יחדרו לעור.

לאחר אירועי שטפונות, הצפה או אירועי מים חריגים מומלץ לפנות לחברות ניקיון שלהם מכשירי ייבוש ואמצעי מיגון מתאימים.


שיטות ניקוי והסרה

ישנן דרכים רבות למנוע התפתחות עובש; אוורור, חימום וייבוש מוקדי רטיבות באמצעות יבשנים, מסחררי אוויר וסופחי לחות, בידוד משופר וציפוי משטחים בחומרים נוגדי עובש. ישנן גם חברות ניקיון המתמחות בשיקום בדים - תהליך בו מסירים את נבגי עובש ועובש מהריהוט ופרטי הטקסטיל בכדי למנוע ריחות והתפתחות נוספת של עובש ופגיעה בפריטים


התזת קרח יבש - לאחרונה, חברות מסוימות החלו להשתמש בהתזת קרח יבש כדי להסיר עובש ממשטחים מתאימים, כגון עץ ומלט. התזת סודה היא גם שיטה יעילה להסרה ומיגור מושבות העובש.. \


שואבים רטובים - שואבי רטובים נועדו להסיר מים מרצפות, שטיחים ומשטחים אחרים בהם הצטברו מים.

לאחר השימוש יש לנקות ולייבש ציוד זה ביסודיות מכיוון שנבגים יכולים להיצמד למשטחים הפנימיים של המיכל, הצינורות ותוספות אחרות.


קרצוף באמצעות חומרים קוטלי פטריות - קרצוף משטחים נגועים בעובש בעזרת מטליות וחומרי ניקוי מתאים למשטחים שאינם נקבוביים. במשטחים העשויים ממתכת, קרמיקה, אבן, עץ קשה, פלסטיק ובטון, יש לגרד את העובש ככל האפשר ורק לאחר מכן, לקרצף את פני השטח בעזרת חומר קוטל פטריות.


שואבי אבק - שואבי אבק עם מסנני HEPA מומלצים לניקוי האזורים החיצוניים המקיפים את אזור התיקון. במהלך תהליך הניקוי יש ללבוש ציוד מגן אישי מתאים למניעת חשיפה לעובש ומזהמים אחרים.

יש לאחסן את הפסולת והאבק שנאספו בשקיות או במיכלים אטומים באופן למנוע שחרור של פסולת.


סילוק חומרים נגועים בעובש

יש לבצע פינוי או ניקוי חומרים מזוהמים בעובש באופן שימנע פליטת פטריות ואבק לצאת מאזור נגוע ולהיכנס לאזור אחר, תוך שמירה על בריאות העובדים המבצעים את מיגור העובש.

את פינוי התכולה הנגועה בעובש יש לבצע בזהירות מרבית בתוך שקיות אטומות או מיכלים סגורים

באופן שימנע פליטת פטריות ואבק לצאת מאזור נגוע ולהיכנס לאזור אחר, תוך שמירה על בריאות העובדים המבצעים את מיגור העובש. מאחר, וכאמור לעיל, נבגי העובש מתפשטים במהירות באוויר והעובש עלול להתפשט גם במהלך סילוקו. כך למשל פינוי שטיח או וילון נגוע בעובש עלול לפזר מאות אלפי נבגים לאוויר, אלה ינחתו על-גבי משטחים שנוקו ויגרמו לזיהומם מחדש.

ייתכן מאוד כי פרטי תכולה שזוהמו בעובש לא יהיו ניתנים לניקוי ולשיקום, ויהיה צורך לסלקם מיידית בשל המפגעים הבריאותיים שהם יוצרים. ביניהם ניתן למנות פריטים גדולים ויקרים כגון: שטיחים, מזרנים, וילונות, ארונות ורהיטים קטיפתיים (ספות וכורסאות).מכאן עולה חשיבות שמאות רכוש, שכן ללא בדיקה ותיעוד של הפריטים על-ידי שמאי רכוש מומחה לא יהיה ניתן לקבל פיצוי הולם עבורם.


סיכום
עובש הוא ספחת בתוך מכלול שלם של בעיות שאותן יש לאבחן.
חשוב להבין ולזכור שהתמודדות עם עובש היא רק סימפטום המצביע על כשלים גדולים יותר: כגון נזילות מים בתוך המבנה, חדירות גשמים, בעיות איטום ובידוד, חוסר אוורור או מיזוג מתאים וכדומה.
בשל מורכבות זו מומלץ להזמין שמאי מומחה שיבחן את הנזקים וימליץ על דרכי טיפול נכונים לכל סוג של נזק מעובש.
חשוב לזכור: העובש הפיסי עצמו אינו מזיק לבדו, הבעיה העיקרית היא הנבגים והרעלים שפולט העובש לאוויר (mycotoxin): הם-הם  אשר משפיעים על דיירי המבנה גם כשמושבות העובש הגלויות לעין חוסלו.



בכל מקרה של פגיעה ברכושכם פנו אלינו לייעוץ ללא התחייבות

טל' 02-5322020, 058-5554343